הכרעת דין בתיק ת"פ 26495-06-12 - פסקדין

1.      העבירות והאישומים

א.      נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוען של עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה, בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף בכוונה לקבל באמצעותו דבר ובנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים, הדחה בחקירה, החדרת נגיף מחשב, חדירה לחומר מחשב שלא כדין במטרה לבצע עבירה, והלבנת הון.

כל העבירות יוחסו לנאשם בנסיבות של ריבוי עבירות.

ב.      במהלך התקופה שבין השנים 2007-2011 שהה הנאשם מחוץ לגבולות מדינת ישראל.במהלך תקופה זו טווה והוציא לפועל ממקום מושבו בחו"ל, אוקראינה, מסכת מרמה מתוחכמת ומתוכננת היטב, במסגרתה קיבל במרמה כספים בהיקף גדול ממאות אזרחים וגופים ישראלים.

ג.        לשם הוצאת תכנית המרמה מן הכוח אל הפועל, פרסם הנאשם מודעות בעיתונות בשפה הרוסית, המציעות הלוואות בתנאי ריבית נוחים. המוסדות נותני ההלוואות הוצגו בכזב, כמוסדות בנקאים ישראליים. מודעות ההלוואות היו כוזבות שכן לנאשם לא היה כל קשר למוסדות אלה והוא ולא התכוון כלל ליתן הלוואה למי מהפונים אליו על פי המודעות (להלן: " מבקשי ההלוואה" או " מבקש ההלוואה").

ד.      על מנת לקבל את כספי מבקשי ההלוואה בישראל ולהעבירם לידיו באוקראינה מבלי שניתן לעקוב אחר תנועות הכסף ובעלותו בו, גייס הנאשם "אנשי קש" כ"עובדים" באמצעות פרסום מודעות (להלן: " מודעות העבודה") בהן הציע לאותם "עובדים" עבודה באיסוף מידע ואינפורמציה מהאינטרנט. בפועל שימשו עובדים אלה כ"אנשי קש" להעברת הכספים שקיבל במרמה ממבקשי ההלוואה, תוך הסתרת זהותו כמי שעומד מאחורי מעשי המרמה ותנועות הכסף.

ה.      כתנאי להעסקתם נתבקשו ה"עובדים" להתקין בביתם קו טלפון. לאחר התקנתו הורה הנאשם לעובד להקיש סדרה של מספרים, כאשר בכך ביצע הנאשם בלא ידיעת העובד פעולת "עקוב אחרי" מהקו שהותקן בביתו של העובד בארץ למספר טלפון שהיה מצוי ברשותו של הנאשם בחו"ל.

את מספרי הטלפון שהתקין ה"עובד" פרסם הנאשם במודעות בעיתונות הרוסית, בהן הציע את מתן ההלוואות כאמור, כך שקורא המודעות סבר שמי שעומד מאחורי מודעות אלה מצוי בישראל, כאשר בפועל, המתקשרים הישראליים היו מגיעים ישירות לקווי טלפון שהיו בשימוש הנאשם באוקראינה.

ו.        בעקבות פעולות ה"עקוב אחריי" שביצע הנאשם בלא ידיעתם של ה"עובדים", בקווי הטלפון שהותקנו בבתיהם, חויב חשבונם של ה"עובדים" בעלות השיחות המועברות לאוקראינה, עלות שיחות אלה הגיעה לאלפי ש"ח.

ז.       מבקש ההלוואה שהיה מתקשר לטלפון שפורסם במודעה, היה נענה על ידי הנאשם שישב באוקראינה, שהציג את עצמו בשם בדוי, כנציג מוסד בנקאי נותן ההלוואה. במהלך השיחה היה הנאשם מבקש ומקבל בתואנת שווא את שמו ומספר זהותו של מבקש ההלוואה. בתום השיחה מצויד בפרטי זיהויו של מבקש ההלוואה, היה הנאשם מברר מתוך מסד נתונים בו החזיק פרטים נוספים על מבקש ההלוואה כגון: מצבו האישי, שם בן זוג, כתובת מגוריו וכיו"ב. בסמוך לכך, נהג הנאשם להתקשר למבקש ההלוואה ולהודיע לו, כי זכאותו להלוואה אושרה, תוך שהוא מציין בפני מבקש ההלוואה אותם פרטים ששלף מאותו מאגר נתונים שברשותו - מה שחיזק את תחושת מבקש ההלוואה כי הוא פועל מול מוסד ישראלי רשמי.

ח.      כתנאי למתן ההלוואה נהג הנאשם לדרוש ממבקש ההלוואה להמציא ערבים מתאימים או לשלם "דמי ביטוח" - פרמיה שמטרתה לבטח את החזר ההלוואה במקרה של אי תשלום. הנאשם נהג לנקוב בשמותיהן של חברות ביטוח ישראליות כמי שמבטחות את ההלוואה כאמור, וזאת מבלי שהיה לו קשר אליהן. כאשר מבקש ההלוואה היה מציע ערבים, אלו היו נפסלים על ידי הנאשם כלא מתאימים תוך שהוא מתמרן את מבקש ההלוואה אל מול אופציה אחרונה, והיא תשלום "דמי ביטוח" להחזרת ההלוואה. את "דמי הביטוח" נדרש מבקש ההלוואה לשלם באמצעות שירות של "מזומן בזמן" לפקודתו של אדם אותו הציג הנאשם בכזב כ"רואה חשבון" של המוסד נותן ההלוואה. הנאשם הודיע למבקש ההלוואה כי רק לאחר תשלום דמי הביטוח כאמור, ומסירת מספר האסמכתא על התשלום תאושר ההלוואה והיא תגיע אל ביתו עם שליח. בפועל, אותו "רואה חשבון" שלשמו ביקש הנאשם להעביר את "דמי הביטוח", היה אחד העובדים שנהג הנאשם לגייס כ"עובד" על מנת שישמש עבורו כ"איש קש" למטרת קבלת כספי המרמה והעברתם לאוקראינה, תוך הסתרת מקור הכספים וזהותו של הנאשם כמי שעומד מאחורי אופרציית המרמה.

ט.      לאחר העברת הכסף, על פי הוראת הנאשם על ידי מבקש ההלוואה, היה מבקש ההלוואה מוסר לנאשם את מספר האסמכתא. במקביל, יצר הנאשם קשר עם ה"עובד",שלפקודתו הועבר הכסף, מסר לו את שם מעביר הכסף (מבקש ההלוואה) סכום הכסף שהועבר, ומספר האסמכתא. מצויד באלו, הורה הנאשם ל"עובד" לקבל את סכום הכסף שהועבר ולהעבירו לאוקראינה באמצעות שירות western union, או בדרך דומה אחרת על שם אדם שבשמו נקב הנאשם.

י.        באוקראינה הכסף המועבר היה נמשך בסניפי בנק שונים בין על ידי הנאשם עצמו ובין באמצעות אחרים מטעמו.

יא.   שירות "מזומן בזמן" הינו שירות העברת כספים בתוך ישראל, מעביר הכסף משלם את סכום הכסף בתוספת עמלה בסניף דואר כלשהו, תוך ציון שמו  ופרטיו של מקבל הכסף. מקבל הכסף יכול לקבלו בכל סניף דואר בציון שם המעביר, הסך המועבר, מספר האסמכתא להעברה.

שירות western union פועל באותה שיטה של מזומן בזמן אלא שכאן ניתן לקבל את הכסף המועבר גם מחוץ לתחומי מדינת ישראל ובכל מקום בו יש ל- western union נציגות.

יב.    לאחר שמבקש ההלוואה לא היה מקבל את ההלוואה כפי שהובטח לו על ידי הנאשם והיה מברר הסיבה לכך עם הנאשם, נהג הנאשם להסביר הדבר בכך שנדרשים תשלומים נוספים כגון: "דמי טיפול", "פתיחת תיק" וכיו"ב. כאשר גם תשלומים נוספים אלו היו משולמים על ידי מבקש ההלוואה ומועברים באותה דרך שפורטה לעיל. לעתים, דרש הנאשם ממבקש ההלוואה להעביר את התשלומים הנוספים שלא בדרך המפורטת לעיל, אלא על ידי הפקדת כספים לזכות גופי תקשורת שפרסמו מטעמו של הנאשם את המודעות בעיתונים בהן הציע את מתן ההלוואות. בדרך זו הסתיר הנאשם את זהותו כמי שהזמין או פרסם את אותן מודעות.

יג.     משנואש מבקש ההלוואה מקבלת ההלוואה, היה מבקש מהנאשם להחזיר לו את הכספים ששילם. גם שלב זה שבו הבטיח הנאשם להחזיר למבקש ההלוואה את הכספים, שימש בידו ככלי ואמצעי לקבלה של כספים נוספים במרמה, מאותם מבקשי הלוואה וזאת בדרכי רמיה כאשר השיטה שבה הוא פעל בשלב זה היתה כדלקמן:

1.      הנאשם ביקש ממבקש ההלוואה את מספר חשבון הבנק שלו בתואנת שווא, כי בכוונתו להחזיר לו את הכספים ששילם ישירות לחשבון הבנק. מבקש ההלוואה שסירב למסור את פרטי  חשבונו, אוים על ידי הנאשם כי לא יזכה לראות את כספו חזרה וכי באם יתלונן במשטרה, יבולע לו. (בפועל, מבקש ההלוואה שלא העביר לנאשם פרטי חשבונו ניצל מתרמית נוספת של הנאשם להבדיל מאלו שמסרו את פרטי  חשבונותיהם).

2.      מבקש הלוואה שהעביר לנאשם את מספר חשבון הבנק שלו רומה על ידי הנאשם פעם נוספת בשיטה הבאה: הנאשם זייף בין בעצמו ובין באמצעות אחרים המחאות של בעלי חשבונות בישראל, כאשר על גבי ההמחאות המזויפות רשם את פרטי מבקש ההלוואה כמוטב. סכום ההמחאה נרשם על סכום גבוה משמעותית מסכום ההחזר שכביכול ביקש להחזיר למבקש ההלוואה. או אז הורה הנאשם לאחד העובדים שגייס להפקיד את ההמחאה המזויפת שבה נרשם הסכום המוגדל לחשבונו של מבקש ההלוואה.